מטרות: מטרת המחקר היתה להעריך את צריכת שירותי הבריאות בשנה האחרונה לחיים ולהשוות בין חולים סופניים שקיבלו טיפול פליאטיבי ביתי (טפ"ב) לעומת חולים שלא השתייכו למסגרת זו.

שיטות: במחקר נכללו 120 חולים השייכים למסגרת הטפ"ב ו-515 חולים ללא טיפול פליאטיבי ביתי (לטפ"ב), שנפטרו בין השנים 1999-2000. צריכת שירותי הבריאות של השנה האחרונה לחיים של חולים אלה התקבלה ממסד הנתונים של שירותי בריאות כללית - מחוז דרום.

תוצאות: התפלגות מין וגיל בשתי אוכלוסיות המחקר היו זהות. בשנה האחרונה לחיים, עלות ממוצעת של צריכת שירותי הבריאות לאדם בקבוצת המטופלים שהיתה במסגרת טפ"ב היתה נמוכה ביותר מ-30% מהקבוצה לטפ"ב (p<0.05). עלות חציונית לאדם היתה נמוכה והגיעה לחמישית מהעלות החציונית בחודש האחרון לחיים. בשתי מסגרות הטיפול, גברים וקבוצת הגיל העולה על 65 שנים צרכו משמעותית פחות שירותי בריאות. ההבדל העיקרי מבחינת צריכת שירותים בין שתי מסגרות הטיפול בא לידי ביטוי בקטגוריות של אשפוזים וטיפולים אונקולוגים
(p<0.01 ו-p<0.05 בהתאמה).

מסקנות: בהינתן המספר הגבוה של חולים המתים מסרטן בשנה, האילוצים המופעלים על מערכת הבריאות בשנה האחרונה לחיים והחיסכון המשמעותי בעלויות עם טפ"ב, אנו מאמינים שיש להציע טפ"ב לכל חולי הסרטן הסופניים המתאימים לשירות זה.