במחקר הנוכחי נבחנה תרומתם של משאבים (תחושת קוהרנטיות ותמיכה חברתית), לאיכות החיים ולצמיחה האישית של הסבים והסבתות. אוכלוסיית המחקר כללה 116 סבים וסבתות לנכדים/נכדות בגילאי 4-12. מתוכם 56 סבים וסבתות לנכדים חולי סרטן ו-59 סבים וסבתות לנכדים בריאים בעלי נתונים דומים.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שסבים וסבתות לנכדים חולי סרטן מדווחים על תחושת צמיחה אישית גבוהה יותר מסבים וסבתות לנכדים בריאים. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים בין שתי קבוצות המחקר באיכות החיים הסובייקטיבית. בהערכת הבריאות הכללית נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות כאשר בקרב סבים וסבתות לנכדים חולי סרטן יש יותר נבדקים שמעריכים את מצבם הבריאותי כנמוך בהשוואה לקבוצת הביקורת.

סבים וסבתות משתי קבוצות המחקר מדווחים על קשר חיובי בין משאבים אישיים לבין איכות חייהם. לעומת זאת, בעוד שבקרב סבים/ות לנכדים חולי סרטן לא נמצא קשר בין המשאבים האישיים לבין תחושת הצמיחה האישית שלהם, בקרב סבים/ות לנכדים בריאים נמצא קשר בין תמיכת חברים ואחר משמעותי לתחושת הצמיחה האישית.

תוצאות המחקר תורמות להבנה של מקום הסבים והסבתות כדמויות טיפוליות משמעותיות עבור הנכד החולה, הוריו ואחיו ולתפקידם בחיזוק המערכת המשפחתית ומדגישות את הצורך בפיתוח רגישות טיפולית המתאימה לכל אחד מהם.