בארה"ב, שימוש בלתי הולם בתרופות מהווה סיבה חמישית לתמותה והסיכון לאשפוז כתוצאה מבעיה זו גבוה פי 6 בקשישים יחסית לכלל האוכלוסיה. בנוסף, קיים חוסר משמעותי בידע מבוסס עובדות (EVIDENCE BASED MEDICINE) לגבי רוב התרופות כשמדובר בחולה עם "חיים עם תוחלת מוגבלת ו/או איכות גרועה" (חתמא"ג): אם עקב גיל זקן מאוד או כתוצאה ממחלה מאיימת חיים, ו/או בשילוב גורמים כמו תחלואה נרחבת, תפקוד גופני ו/או קוגניטיבי ירוד או סבל משמעותי.

בלית ברירה, רוב הרופאים מתבססים על מידע, מדיניות ונהלי טיפול (GUIDELINES) המקובלים לגבי תרופות בגיל צעיר יותר, משליכים (EXTRAPOLATION) לגבי חולי חתמא"ג ומיישמים בהם אותה מדיניות. גישה פשטנית זו נוחה לרופא העסוק ובטוחה מבחינה מדיקולגאלית אך אינה הולמת ברוב החולים עם חתמא"ג הזקוקים לתפיסה פליאטיבית המטיבה להתמקדות על איכות החיים, שימוש בהגיון בריא (COMMON SENSE) והתאמת תרופות אינדיבידואלית תוך עירוב החולה ומשפחתו בקביעת מדיניות הטיפול.

בספרות הגריאטרית קיימת הצטברטת מידע המציבה סימני שאלה לגבי התועלת בהמשך טיפולי מניעה בגיל מתקדם. לדוגמה, בזקן סטאטינים להורדת כולסטרול בסרום מקטינים תמותה קרדיו וסקולרית אך לא את התמותה הכללית. גם לגבי התועלת לעומת נזק של הטיפול המקובל במינון נמוך של אספירין הועלו תהיות בחולים עם חתמא"ג. במספר מחקרים, הורדת לחץ דם בקשישים נמצאה כקשורה דווקא לעליה בתמותה. קיימת הסכמה הולכת וגוברת כי בקשיש ה"שביר"
(FRAIL) ובעיקר בחולים עם חתמא"ג, יש לכוון לערכי מטרה הרבה פחות קשיחים מאשר בגיל צעיר יותר - לגבי לחץ דם, סוכר ושומני דם בסרום ולהתייחס יותר לאיכות החיים ולהעדפות החולה ומשפחתו.

בהתחשב בידע לגבי הסיכון העולה עם הגיל לתמותה ותחלואה כתוצאה מתרופות וביחס ישר למספר התרופות - ברור כי בחולים עם חתמא"ג יש לשקול מחדש המשך כל תרופה ותרופה ולנסות להפסיק עד כמה שיותר תרופות. ברוח זו, פותחה גישה פליאטיבית-גריאטרית שיטתית כולל אלגוריתם, לטיפול בריבוי תרופות. השיטה נבדקה בקשישים מאושפזים במחלקות סיעודיות והוכחה כיעילה בהורדת התמותה הכללית ובהקטנת מספר ההפניות לבתי חולים. חשיבות השיטה בכך שהוכיחה שריבוי תרופות לכשעצמו הופך ל"מחלה" שתוצאותיה קשות מהסיכון שבהפסקת תרופות, לפחות במחלקות סיעודיות⁽¹⁾. תוצאות ראשוניות ליישום השיטה גם בקשישים בקהילה מוכיחות כי ברובם ניתן להפסיק 2-7 תרופות ללא סיבוכים ולרוב תוך שיפור באיכות החיים.

במקום להשליך מהידע לגבי צעירים וליישם מדיניות טיפולית דומה בחולים עם חתמא"ג - יותר הגיוני "להשליך לאחור" (BACKWARD EXTRAPOLATION) מהממצאים בחולים סיעודיים קשים, גם לחולים עם חתמא"ג שאינם סופניים ואף לקשישים המוגדרים כ"שבירים" (FRAIL) בקהילה. הטמעת השיטה החדשה ברמה הלאומית, עשויה לשפר איכות חיים בקשישים ובחולים עם חתמא"ג מחד, תוך חיסכון משמעותי בעלויות גם לתרופות וגם לאשפוזים מיותרים, מאידך.

⁽¹⁾Garfinkel D, Zur-Gil S, Ben-Israel J. The war against polypharmacy. IMAJ 9: 430-4, 2007.