נטילת תרופות

אנשים חולים צריכים בדרך כלל ליטול תרופות כדי לשפר את הרגשתם. הם עשויים להזדקק לעזרה בלקיחת התרופות אם כי לעיתים קשה להם להודות בכך. תרופה יכולה להיות טבלית, נוזל (סירופ), נר (מוחדר דרך פי הטבעת) או זריקה. אין דרך יעילה ביותר לקחת תרופה - טבליות
פועלות בצורה טובה כמו זריקה. ייתכן צורך להשתמש בזריקה או בנר אם החולה לא מסוגל לבלוע את התרופה דרך הפה.

כך ניתן לעזור:

• יש לתת את התרופה לחולה באופן שבו קבע הרופא - באופן קבוע
• אין להפסיק נטילת תרופות ללא הוועצות עם איש הצוות הרפואי
• בקשו מהאדם החולה להרטיב את פיו בלגימת מים לפני בליעת הכדור
• אם קשה לבלוע, ניתן -
  • למעוך את הכדור ולערבב עם דבר מאכל רך, כגון ריבה או דבש
  • לשאול את הרופא אם ניתן ליטול את התרופה בצורה נוזלית (סירופ)

טיפול באדם החולה

מה יכול לעזור

• אכלו ארוחות מסודרות אפילו אם אינכם מרגישים רעב
• בקשו והסכימו לקבל הצעות עזרה כדי שתוכלו לצאת להפסקות מדי פעם
• התארגנו ב"משמרות" לטיפול בחולה -
  אם הדבר מתאפשר, שני אנשים או יותר במשך היום ואחד בלילה
• תמיד העזרו במישהו כדי להרים אדם חולה/חלש
• נסו לישון מספיק
• הפגשו עם בני משפחה נוספים. היו פתוחים ושתפו רגשות
• נהלו את חייכם באופן שגרתי ככל הניתן

בעיה ספציפית:
אם אתם מטפלים בחולה ויש לו זיהום, חשוב:

• שטפו ידיים אחרי החלפת מצעים, נגיעה בבגדים מלוכלכים או נגיעה בדם או בנוזלי גוף אחרים.
• לעולם אל תגעו בדם או פסולת גוף אם יש לכם פצעים פתוחים על הידיים
• בקשו מהצוות הרפואי עצות נוספות

שיחה ודיבור

שיחה מקרבת בין בני האדם וגורמת להם להרגיש אהובים ובעלי חשיבות. יש להמשיך ולשוחח גם כאשר מישהו חולה. אנשים חולים מרגישים לעיתים קרובות בדידות. אם קיים סוד בין החולה לבין יתר המשפחה, המחסום מפני דיבור כן ופתוח עלול להפוך לחומה מבודדת.

כך ניתן לעזור:

1. הקשבה
   • כבדו את רצונותיו של האדם החולה - אם הוא לא רוצה לדבר הוא בכל זאת ירגיש אהוב על ידי מגע ידיכם ומעצם נוכחותכם
   • הקשיבו לפחדים ולדאגות
   • כבדו את מקומו במשפחה של האדם החולה
   • שתיקות יכולות להיות דבר חשוב בפני עצמו
2. דיבור
   • שתפו ברגשותיכם שלכם
   • היו כנים אך עדינים באמירת האמת
   • ערבו את בני משפחתכם בחיי היומיום ובהחלטות
   • רשמו לפניכם שאלות ונושאים שמדאיגים אתכם ושוחחו על כך עם החולה או עם הצוות הרפואי
   • אל תפחדו לשאול שאלות
3. להמשיך לקוות
   • תקווה היא תכונה חיונית בחיים
   • זוהי הרגשה טובה לשתף בחלומות ובחוויות נעימות
4. לשמור על מגע
   • לא לפחד מדמעות
   • מגע יכול לשדר אהבה לחולה
   • עזרו לילדים על ידי כך שתענו לשאלותיהם בכנות אך בעדינות. ילדים לעיתים קרובות הרבה יותר מודעים לסביבה משניתן לשער. ערבו ילדים ושחקו איתם - הם ירגישו יותר טוב וידאגו פחות אם הם ידעו מה קורה.

בעיות ספציפיות:

• אם אי אפשר לתכנן לעתיד:
  • העלו זכרונות של זמנים טובים מהעבר יחד
  • שתפו ברגשותיכם האישיים
  • היו כנים אך עדינים באמירת האמת
• לפעמים אין לנו מילים לתאר כיצד אנחנו מרגישים
  • אל תפחדו לשאול שאלות
  • שתקו יחד
  • כבדו את מקומו של האדם החולה במשפחה
  • הקשיבו לפחדים ולדאגות שלו או שלה

טיפול פה

כאשר אנשים חולים, פיהם יכול להפוך בקלות ליבש ולא נעים. הזנחה יכולה לגרום לבעיות שעלולות אפילו להקשות על האכילה. חשוב להביט לתוך פיו של החולה מדי יום...
חפשו:

• לשון יבשה או לא נקיה
• גרגרים לבנים (זהו סימן אפשרי לזיהום פטרייתי שכיח. אם קיים יש להגיד לרופא)
• אדמומיות או כאבים

כך ניתן לעזור:

1. שטיפת הפה
   • שטפו את השיניים ואת הפה היטב שלוש פעמים ביום. הסירו שאריות משחת שיניים - היא מייבשת את הפה. במקום משחת שיניים, ניתן לערבב כפית מלח עם כפית סודה לשתיה ולהכניס מברשת שיניים רטובה לתוך התערובת.
   • אפשר להכין נוזל לשטיפת הפה: 4 כוסות מים מורתחים אבל קרים + כפית אחת מלח + כפית אחת סודה לשתיה. אפשר להוסיף משהו לשיפור הטעם
   • אכילה/מציצה של אננס או מלפפון שומרת על רעננות הפה ומפרקת רוק סמיך
2. שיניים תותבות
   • יש להסיר ולנקות שיניים תותבות פעמיים ביום
   • אם יש כאבים או זיהום בפה, השאירו את השיניים התותבות בחוץ והשתמשו רק בעת האכילה
   • תמיד יש לנקות היטב שיניים תותבות לפני השימוש
3. שפתיים יבשות
   • מרחו ווזלין, שמן או מוצר שומני אחר על השפתיים היבשות

בעיות ספציפיות:

• אם הפה יבש:
  • יש לשתות נוזלים
  • אפשר למצוץ מקלות קרח
  • אכלו/מצצו פירות הדר, אננס, מלפפון
• אם הפה כואב:
  • יש להסיר שיניים תותבות
  • יש לשטוף את הפה 4 פעמים ביום
  • אפשר להמיס שני כדורי אספירין בכוס מים ולשטוף בזה את הפה. כדאי להשאיר את התמיסה בפה עד כמה שאפשר (עד דקה אחת)
• אם הלשון איננה נקיה:
  • יש לעודד שתיית נוזלים
  • מומלץ ללעוס אננס טרי או פירות משומרים
  • יש לשטוף את הפה 4 פעמים ביום
  • אפשר לנקות בעדינות בעזרת מברשת שיניים רכה מדי יום
• מומלץ ללבוש כפפות כאשר מכניסים אצבע לפיו של המטופל. אם הבעיות ממשיכות, פנו לחוות דעתו של הצוות הרפואי

נשימה

קושי בנשימה יכול להיות דבר מפחיד מאוד הן לחולה והן למטפל בו. חשוב מאוד להשאר רגועים כדי שהחולה לא ייבהל עוד יותר.
קושי בנשימה שכיח במחלות רבות ולעיתים קרובות מצביע על התקדמות המחלה. ייתכן שלא ניתן למנוע זאת, אך ישנן דרכים רבות לשפר את הרגשתו של החולה.

כך תוכלו לעזור:

1. חדרו של האדם החולה:
   • שמרו אותו קריר
   • דאגו למשב רוח באזור החזה/הפנים
2. באשר לחולה עצמו:
   • שחררו בגדים לוחצים
   • הניחו מטלית לחה על הפנים
   • עזרו לחולה לשבת זקוף במיטה או על כיסא
3. בנוגע לחרדה של החולה:
   • האזנה למוסיקה ופשוט לשבת ולשוחח יכול להיות מועיל
   • שבו עם החולה ועודדו אותו לנשום באיטיות ולהרגע

שיעול:

• שיעול רטוב מועיל אם הוא מעלה נוזלים מהריאות.
  אפשר לתת: אינהלציית שטיפה + סירופ הרגעה בלילה
• שיעול יבש איננו מועיל וכדאי להפסיק אותו.
  אפשר לתת: טבליות קודאין 30 מ"ג כל 4 שעות. ניתן להכין סירוף להרגעת השיעול על ידי ערבוב שתי כפיות דבש (או סוכר) במים חמים.

אכילה ושתיה

אנשים רבים מאבדים את התיאבון כאשר הם חולים. זהו שינוי נורמאלי.
נוזלים הם מאוד חשובים ויש לעודד לשתות. אל תכריחו לאכול.

כך תוכלו לעזור:

• שמרו על נקיון הפה
• וודאו שלאדם החולה יש תנועות מעי תקינות

אוכל:
טיפים מועילים:

• לרוב יש יותר תיאבון בתחילת היום
• יש להכין את האוכל במרחק מספיק כדי שהחולה לא יריח
• עזרו לחולה לשבת בזקיפות בזמן האכילה
• מעט אלכוהול לפני ארוחות יכול לשפר את התיאבון אצל אנשים שנהנו בעבר ממעט אלכוהול
• הצע מזון שהחולה אוהב לאכול
• הצע מנות קטנות, על צלחת קטנה

אדם שהוא חולה מאוד לעיתים מעדיף שתיה על פני אכילה. אין זה אשמתך אם החולה לא נוגע באוכל או לא מסיים אותו. חלק מהחולים מרגישים שהטעם של מאכל מסוים השתנה; הטעם של מאכלים מסוימים יכול להיות מאוד מלוח או מאוד מתוק - שאלו את החולה אם הם צריכים שהאוכל שלהם יוכן בצורה שונה.

שיהוקים:
שיהוקים יכולים להיות מתישים מאוד.
דברים שיכולים לעזור:

• שימו 2 כפיות סוכר גדושות בפה ובלעו לאט
• החזיקו את הנשימה תוך כדי בליעה 3 פעמים
• עסו את הרקמה הרכה של החך בספוגית כותנה רטובה
• הושיבו את החולה זקוף

בחילות והקאות

לפעמים, כשיש בחילה ולא מצליחים להקיא זה יותר גרוע מעצם ההקאה. עם זאת, הקאות ממושכות מעייפות מאוד. כמו כן, תרופות שנלקחות דרך הפה לא יוכלו לעזור.

אפשר להקל את הבחילה על ידי:

1. אכילת ארוחות קטנות מאוד לעיתים קרובות יותר
2. שתיית נוזלים בין ארוחות
3. ישיבה זקופה לאחר הארוחה
4. הכנת האוכל מחוץ ל"טווח ההרחה" של החולה

כאשר החולה מקיא,

• וודאו שיש קערה/דלי נקיים בקרבת מקום
• וודאו שברשותכם מטלית לחה לניגוב הפנים
• תמכו במצחו של המטופל בידיכם בזמן ההקאה

 תמיד עזרו למטופל לשטוף את פיו ולקנח את האף אחרי הקאה.

עצות מועילות נוספות:

• עודדו אספקת נוזלים:
  • לגימות מים קרים עם פרוסת לימון
  • שתיית קולה ומים מינרלים
  • הגבירו צריכת מלחים באמצעות כמויות קטנות של מרק בשר עם אורז
• הקלו על עצירות
• וודאו נקיון הפה
• שליטה בכאב
• תנו לבטן לנוח למשך יומיים, תנו רק נוזלים צלולים לשתיה (לא חלב)

אם הבחילה נמשכת יותר מיומיים, פנו לצוות הרפואי לעצה. לעיתים קרובות תרופות מיוחדות יכולות להפסיק את ההקאות.

בעיות צואה ושתן

עצירות היא בעיה שכיחה כאשר אין חשק לאכול והחולה חלש מדי לפעילות גופנית. שני אלה גורמים לפעילות המעיים להפוך יותר איטית ודבר זה גורם להתקשות הצואה. מניעה של עצירות הינה חשובה ביותר.

כך תוכלו לעזור:

1. הגדילו את כמות מיצי הפירות הטריים, תאנים, בננות, גויאבה, שזיפים מיובשים
2. עודדו את החולה לשתות יותר נוזלים (גם חמים וגם קרים - למשל מיץ לימון סחוט עם מים חמים וסוכר)
3. שימוש בתרופות המזרזות את פעילות המעיים
4. אכילת יותר אגוזים, שיבולת שועל וכיו"ב

תרופות נגד כאבים יכולות להחמיר את העצירות אך חשוב להמשיך וליטול אותן. אמרו לצוות הרפואי אם העצירות נמשכת יותר מ-3 ימים. ייתכן שיהיה צורך להשתמש בתרופה משלשלת באופן יומיומי.

שלשול (אבדן נוזלים ביציאות רכות) יכול לגרום לחולה להתייבש ולא להרגיש טוב.

נסו:

1. לעזור לחולה לקבל עוד נוזלים. אפשר לנסות למשל מרק בשר, תה ללא חלב, קולה בנוסף למים.
2. המנעו מחלב ומוצרי חלב כדוגמת יוגורט
3. קצצו בפירות טריים, ירקות ודגנים
4. הכינו אוכל פחות מתובלן, אך וודאו שהחולה מקבל מעט מלח באוכל או בשתיה

אבדן שליטה בסוגרים הוא חוסר יכולת לשלוט במעיים ו/או בשתן. אם האדם שבו אתם מטפלים מאבד שליטה, חשוב להחליף בגדים/פדים מהר ככל האפשר על מנת למנוע בעיות נוספות. יש לשטוף ולייבש את העור וכן למרוח קרם כדי למנוע רגישות בעור.

רעיונות מועילים:

• הציעו לחולה ללכת לשירותים לאחר כל ארוחה
• מצעי ניילון יכולים להגן על המיטה
• אפשר להשתמש בחיתולים למבוגרים לספיגת השתן והצואה במקום ללכלך את בגדיו של החולה או את המיטה

אל תאפשרו מגע בין דם, שתן או הפרשות של החולה לבין פצעים פתוחים של המטפל.

חוסר יכולת לתת שתן: ייתכן והחולה לא מסוגל לתת שתן. לפעמים מתן השתן הוא קשה ולפעמים כלל בלתי אפשרי.

מה לחפש:

• כאב והרגשת נפיחות בבטן התחתונה
• מתן שתן תכוף בכמויות קטנות; לפעמים בכאבים
• החולה עשוי להיות מודאג מאוד אך לא יכול להסביר מדוע

כך תוכלו לעזור:

• עזרו לחולה לעמוד (אם הוא זכר)
• הניחו מטלית חמה ואז קרה על הבטן התחתונה
• מזגו מים בטווח השמיעה של החולה
• שטפו במים אזורים אינטימיים

אם הבעיות ממשיכות, יש ליצור קשר עם הצוות הרפואי. אפשר להכניס צנתר (קתטר) אל שלפוחית השתן על מנת לאפשר זרימת שתן החוצה.

טיפול בעור

חשוב שהחולה יהיה נקי. שטפו וסרקו את שערו. אם האדם החולה לא יכול לצאת מהמיטה הוא ירגיש טוב יותר אם יישטף יומיומית במיטה. הרגשתו תשתפר גם אם יהיה לבוש וייראה טוב.

כך תוכלו לעזור:

1. רחצה של החולה:
   • שטפו כל שאריות סבון היטב
   • ייבשו את העור, ובמיוחד קפלי עור לאחר הרחצה
   • קצצו ציפורניים באצבעות הידיים והרגליים אחת לשבועיים
   • עסו שמן או קרם לתוך עור יבש, ידיים ורגליים
2. אם החולה מזיע:
   • רחצו שתים-שלוש שטיפות קצרות ביום
   • כסו את החולה בשמיכות קלות/מכותנה
   • וודאו שזורם משב אויר קריר בחדר (השתמשו במאוורר או פתחו חלונות)
   • תנו לחולה נוזלים לשתות על מנת לפצות על המים שאובדים בהזעה. ייתכן שהחולה צריך גם תוספת מלח.
3. אם החולה מתגרד:
   • שימו קומפרסים קרים או פרוסות מלפפון
   • מרחו קרם מרגיע
   • השתמשו בבדים העשויים כותנה טבעית

פצעי עור
אדם חולה ששוכב כל היום במיטה חייב לשנות תנוחה על מנת למנוע פצעי עור.

עצות מועילות:

• שנו את תנוחתו של האדם החולה באופן קבוע: כל שעתיים במשך היום וכל ארבע שעות במשך הלילה.
• ניתן לשכב על הגב, על צד ימין או על צד שמאל
• שמרו על עור נקי ויבש
• הסתכלו על גבו של החולה מדי יום לבדוק אם מתחיל פצע
• אדמימות בעור או עור סדוק הנם סימנים להתחלתו של פצע. הם שכיחים בעיקר בעקבים, בישבן, בירכיים ובמרפקים. גם העור בצידי האוזניים עלול להפצע.

מה אפשר לעשות:

• בדקו את העור מדי יום לראות אם מתחיל פצע כלשהו
• אם אתם רואים אדמודיות או עור סדוק, חשוב מאוד לשנות את התנוחה בתדירות גבוהה
• התייעצו עם הצוות הרפואי

אם מתפתח פצע כתוצאה מכך שהחולה לא משנה תנוחה, יהיה קשה מאוד לרפא את הפצע והוא עשוי לכאוב.

חולשה

אנשים חולים מתעייפים בקלות ומרגישים חולשה. עם זאת, חשוב שהאדם יצא מהמיטה אם זה אפשרי. זה יעזור לו להתחזק ויפחית את הסיכוי לבעיות נשימה ובעיות בעור. אם החולה יצא מהמיטה ויהיה בקרבת בני משפחה, הדבר עשוי לעזור לו להרגיש רצוי ומוערך.

כך תוכלו לעזור: הוציאו את החולה מהמיטה אם זה אפשרי, עזרו לו לצאת החוצה דאגו לנוחות החולה על כיסא ליד בני המשפחה תנו לו מקל הליכה או הליכון דבר זה יחליש את הפחד מפני נפילה יגרום לו להרגיש יותר עצמאי שמרו על בריאותכם לעולם אל תרימו אדם חסר ישע לבד תמיד תסכימו לעזרה בהרמה בזמן ההרמה לעולם אל תמשכו את החולה מהמיטה הרימו יחד עם אדם נוסף וודאו שהאדם המורם רגוע

בעיות ספציפיות:

• אם האדם חולה מדי מכדי לזוז או לצאת מהמיטה, חשוב להמנע ממצב של קשיון הידיים או הרגליים:
  • עזרו לחולה לכופף את ידיו ורגליו מספר פעמים ביום
  • הזיזו את הזרועות מעלה וכלפי חוץ באזור הכתפיים
  • הזיזו את הרגליים מעלה וכלפי חוץ באזור הירכיים
  • עסו בעדינות את הזרועות והרגליים
• אם החולה לא יכול לצאת מהמיטה, חשוב לנסות למנוע בעיות בנשימה או בעור:
  • עודדו את החולה לנשום עמוק מספר פעמים ביום ולהוציא ליחה בשיעול
  • וודאו שהחולה משנה תנוחה כל שעתיים במשך היום וכל ארבע שעות במשך הלילה

טיפול בגפיים נפוחות

גפיים נפוחות הוא דבר שכיח אצל חולים והוא יכול לקרות מסיבוך הנובע ממחלה מתקדמת. נפיחות בגפיים עשויה להתרחש בגלל חסימה של ערוצים המובילים דם או נוזלים אחרים בחזרה מהגפיים. בגלל הנפיכות, הגפיים הופכות כבדות וקשה להזיז אותן או להשתמש בהן.

כך תוכלו לעזור:

1. שמרו על עור הגפיים הנפוחות רך בעזרת שמנים
2. שמרו על העור נקי
3. מנעו חתכים מקריים או מכות בגף
4. הגנו על היד/הרגל מחבלות
5. הרימו את הגף מעט בעת מנוחה
6. עודדו תרגילים עדינים של הגף הנפוח

אצל חלק מהאנשים, עיסוי עדין של מרכז הגוף יכול לעזור לזרימת נוזלים ולכן להקטין את הנפיחות ביד או ברגל.

טיפול בפצעים

פצע גדול ופתוח יכול להיות מטריד ומכאיב. פצעים אלה בדרך כלל מדיפים ריח לא טוב ומפרישים נוזל.

זכרו:

• פצעי לחץ יכולים לרוב להמנע על ידי שינוי תנוחה כל שעתיים
• יש לחבוש פצעים שנובעים מהמחלה בתדירות יומיומית

החלפת תחבושת:

1. הוסיפו 4 כפות מלח ל-2 כוסות מים בסיר. הניחו מטלית כותנה בתוך הסיר. הרתיחו 10 דקות וצננו את המטלית.
2. הסירו את התחבושת המלוכלכת - אם התחבושת נדבקת העזרו במים מלוחים להסירה.
3. שטפו וקרצפו את ידיכם במשך דקה אחת עם סבון לפני ואחרי טיפול בפצע
4. הניחו את מטלית הכותנה לאחר שהתקררה על הפצע למשך 10-15 דקות. לאחר מכן הסירו אותה ונקו את הפצע.
5. כסו את הפצע בגאזה עם משחה, ומעליה גאזה יבשה והצמידו בעזרת סרט הדבקה.
6. השתמשו בכפפות או בכיסוי מגן ידיים, אם יש בנמצא

בעיות מיוחדות הקשורות לפצעים:

• נזילת הפרשות
  • יתכן שיש צורך להחליף תחבושות יותר מפעם ביום
  • כסו את התחבושת החיצונית בכיסוי פלסטיק להגן על הבגדים מפני לכלוך
• פצעים המדיפים ריח
  • הניחו מעט יוגורט על הפצע לאחר שניקיתם אותו
• פצעים מזוהמים על ידי תולעים
  • נקו בעזרת מים מלוחים. הספיגו גאזת כותנה בטרפנטין והניחו על הפצע.
  • חזרו על הפעולה יומיים-שלושה
• פצעים מדממים
  • הניחו תחבושת ולחצו עליה על מנת להפסיק או להפחית את הדימום. לאחר מכן שימו תחבושת מהודקת כדי למנוע מהדימום להתחדש.

התייעצו עם הצוות הרפואי ובקשו את דעתם

כאב

כל אחד מרגיש כאב בצורה שונה. חולים רבים עלולים להיות מפוחדים מאוד וממש במצוקה מהכאב אם לא מטפלים בו.

כך תוכלו לעזור:

1. תנו תרופות נגד כאב בתדירות קבועה, לפני שהכאב חוזר. התרופה הנכונה, בזמן הנכון ובמינון הנכון!
2. נהלו רישום מסודר של התרופות שנלקחות
3. עזרו לחולה לישון היטב בלילה
4. עסו בעדינות את אזור הכאב אם אין שם פצע
5. שהיה עם החולה יכולה להקל על הכאב
   • האזנה למוסיקה
   • שיחה עם חברים
   • הקריאו לחולה
   • האזינו לסיפור
6. עזרו לחולה להרגע בעזרת נשימות עמוקות ואחריהן חשיבה על דבר מה נעים ורגוע

נקודות בנוגע לתרופות נגד כאב:

• תרופות נגד כאב לא אמורות להפוך את החולה למנומנם אלא אם הוא חולה מאוד
• כל התרופות נגד כאב אמורות להשפיע לטובה, בין אם הן נלקחות בצורת טבליות, נוזל או זריקה
• יכולה להיות יותר מתרופה אחת נגד הכאב
• כמעט כל התרופות נגד כאב גורמות להאטת פעילות המעיים. על מנת למנוע עצירות ייתכן צורך להשתמש בתרופות משלשלות מדי יום

תרופות משככות כאבים שבשימוש:
קיימים משככי כאבים קלים, בינוניים וכן חזקים יותר כדי לעזור לשלוט על הדרגות השונות של כאב:

• פרצטמול, קודאין, אספירין, איבופרופן או אינדומטאצין ניתנים לשימוש במקרה של כאבים קלים עד בינוניים
• משתמשים במורפין לכאבים בינוניים עד חזקים. לעיתים יש צורך במינון גבוה על מנת שהכאב יישאר תחת שליטה. המורפין איננו ממכר כאשר הוא ניתן נגד כאבים.

כאב עלול להחמיר על ידי:

• אי לקיחת תרופות משככות כאבים בתדירות קבועה
• מצוקה רגשית / פחד
• עייפות

שינה

כל אחד זקוק לשינה. כאשר האדם חולה הוא עלול לרצות לישון במשך היום, וזה בהחלט מצב רגיל, אך עם זאת שינת לילה טובה חשובה אף היא.

כך תוכלו לעזור:

1. תנו תרופות נגד כאב בתדירות קבועה - כדאי ליטול תרופות משככות כאבים לפני השינה
2. דיבור על הדאגות יכול לעזור
3. הציעו לחולה לשתות דבר מה
4. שמרו על השקט בחדרו של החולה
5. וודאו ששלפוחית השתן של החולה מרוקנת
6. שטפו את ידיו, פניו ופיו של החולה
7. עזרו לחולה להרגיש רגוע ושלו - הציעו נשימות עמוקות
8. תפילה ומדיטציה אצל מי שזה רלוונטי עבורו

בעיות ספציפיות:

• שיכוך הכאב לא נמשך לאורך זמן
  • בקשו מהצוות הרפואי להחליף את התרופה
• החולה משתעל
  • הושיבו את החולה במיטה
  • תנו לו משקה מקל, לדוגמה מים חמים עם לימון ודבש
  • תנו לו סירופ להקלה על שיעול
• החולה מתוח מדי ולא מסוגל לישון
  • תנו לו דבר מה לשתות (נסו שתיה חמה וקרה כדי לבדוק איזה מהם עובד יותר טוב)
  • שאלו את החולה על דאגותיו
  • שנו את תנוחתו של החולה במיטה
  • נסו לעזור לחולה להרגיש שקט ושלו על ידי נשימות והרגעות
  • קיימות תרופות שעלולות לגרום לעירנות. בקשו מהצוות הרפואי לבדוק זאת אם אתם סבורים שזאת עלולה להיות הבעיה

בלבול

בלבול (הפרעות בחשיבה) הוא תופעה שכיחה למדי אצל חולים קשים, בעיקר אם הם מבוגרים.

כך תוכלו לעזור:

1. טפלו בחולה בנימוס ובכבוד
2. שבו ודברו עם החולה ברוגע
3. תמיד תסבירו לאדם החולה מה אתם עושים, למשל שאתם רוחצים אותו או נותנים לו תרופות
4. אל תרחיקו את החולה מהמשפחה. המשיכו לתת לילדים לשחק בקרבת מקום אם לכך החולה רגיל
5. השאירו אור עמום במשך הלילה - אל תשאירו את החולה בחדר חשוך

קיימים מספר טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור. זכרו שהבלבול יכול להשתנות - להחמיר ואז להשתפר. עשויים להיות זמנים שבהם מחשבותיו של החולה צלולות.

פחד, כעס, עצבות ודיכאון

1. שהו יחד עם החולה
2. דברו על מה שאתם מרגישים
3. כבדו את מקומו של האדם החולה במשפחה והקשיבו לדאגותיו
4. מדיטציה
5. השמיעו מוסיקה
6. הסיחו את דעתו של החולה על ידי דיבור על זכרונות אחרים, שמחים יותר

בעיות ספציפיות:

• החולה עשוי לכעוס על המטפלים בו ועל בני המשפחה
  • הראו לחולה שאתם מבינים את רגשות הכעס והעצב שלו
  • הסבירו לחולה בעדינות שהוא לא יכול להתנהג כלפיכם בכעס כי זה מקשה על הטיפול בו
• התקפי פחד וחרדה
  • עזרו ואפשרו לחולה לדבר על פחדיו ורגשותיו האמיתיים
• שינוי באישיותו של האדם החולה
  • הכירו בכך שזוהי המחלה שגרמה לשינוי
  • ערבו ושתפו בני משפחה נוספים במתן הטיפול
• דיכאון וייאוש
  • הסבירו לחולה שדיבור על רגשות ייאוש יכול להיות לא פחות חשוב מדיבור על הבעיות הפיזיות
  • המשיכו לתכנן אירועים משפחתיים משמחים
  • לבנו מחלוקות בתוך המשפחה אם קיימות כאלה. פתרו את כל הרגשות הרעים
  • בקשו את עזרת הצוות הרפואי בהקלה הן על הבעיות הפיזיות והן הרגשיות של החולה

צרכים רוחניים

כאשר אדם הוא חולה מאוד, צרכים רוחניים ודתיים עשויים להפוך חשובים יותר. אדם דתי יזדקק לעזרת הדת יותר מתמיד כאשר הוא חולה. לחולים אחרים שאינם דתיים, עדיין יש צורך לדבר על עניינים רוחניים

כך תוכלו לעזור:

1. שתפו:
   • דברו על זמנים טובים, על כל השגיו של החולה לאורך החיים
   • סיפורי משפחה
   • מוסיקה עשויה לעזור מבחינה רגשית
2. אפשרו לחולה לדבר ואל תחששו אם הוא שואל שאלות כגון:
   • "למה זה קורה דווקא לי?"
   • "ואם אני אמות?"
   • "מה יקרה אם אני אמות?"
   • "מעניין אם יש חיים אחרי המוות?"
3. על חלק מהשאלות קשה לענות, עם זאת שמרו על ערוץ התקשורת פתוח על ידי כך שתענו בשאלה:
   • "מה אתה חושב שעשוי לקרות?"
   • "האם אתה חושב שיש חיים אחרי המוות?"
4. התפללו או הרהרו יחד
   • אפשרו סליחה ומחילה
   • שיחה כנה על הרגשות עם אלוהים יכולה להיות חשובה
5. קיימו טקסים דתיים

אם היינו אומרים לתינוק שעוד לא נולד שאחרי 9 חודשים הוא יעבור מעולמו החשוך והמימי ברחם, דרך תעלה ארוכה וחשוכה, ויצא מהצד השני ויראה בני אדם מהלכים, עצים ושמים כחולים, התינוק לא יוכל להבין דבר כזה. בני אדם עצים ושמים אינם חלק מהחוויות שלו. באותו אופן אנחנו איננו מסוגלים להבין מה קורה אחרי המוות.

המוות לא חייב להיות מפחיד. עם זאת, אנחנו לא אוהבים לדבר על מוות. דבר זה עלול לגרום לאדם חולה ומודאג להרגיש עוד יותר עצוב ובודד.

גסיסה ומוות

מוות הוא דבר שיקרה לכולנו - כולנו נולדים, ויום אחד כל אחד מאיתנו ימות.

דיבור על המוות
קשה לאדם החולה לדבר על המוות. דיבור על מוות לא גורם לכך לקרות מהר יותר. שיתוף בפחדים יכול לעיתים קרובות לעזור בהפחתת הדאגות ולקרב בין אנשים אפילו בזמן שנפרדים.

כך תוכלו לעזור:

1. גרמו לכך ש
   • החולה ירגיש בטוח שהוא לעולם לא יישאר לבד
   • החולה ירגיש נחוץ
   • החולה לא ירגיש בשום אופן שהוא מהווה מעמסה
2. הפגינו חיבה
3. מצאו הזדמנות לדבר על המציאות האפשרית שהאדם החולה ימות
4. השאירו את החולה חלק מהמשפחה עד לרגעים האחרונים

כיצד מזהים את הסוף
בדרך כלל האדם הגוסס ירגיש קר למגע, אולם אם תשאלו אותו הוא לא ירגיש קור. למעשה הוא בדרך כלל ינסה להסיר מעליו כל שמיכה פרט לסדין. לקראת הסוף, הנשימות נעשות יותר שטוחות ולעיתים מלוות בחרחור. דבר זה לא מפריע לחולה, אבל עשוי להדאיג את המשפחה.

סימנים לכך שהמוות כנראה קרוב:

• החולה ייראה חלש יותר
• החולה לא ירצה לאכול
• חולשה ושינה מוגברות
• הופעת ליחה בחזה
• הקרסוליים עשויים להתנפח

האדם הגוסס לא יזדקק לאוכל, ויצטרך פחות מים.

המוות הוא כמעט תמיד שלו. הנשימות נהיות לא סדירות ולבסוף נפסקות. עשויות להיות עוויתות בפנים בדקות האחרונות. עם הנשימה האחרונה, הפנים והגוף נרפים ולא זזים.

מוות של אדם אהוב הוא תמיד שוק, אפילו כאשר אנחנו מוכנים לכך. המשפחה, החברים והצוות הרפואי יכולים לעזור. לפעמים עליך לומר שאתה זקוק לעזרתם.

אובדן

הצער על מותו של אדם קרוב עשוי להמשך זמן רב. אנשים שונים חווים זאת בצורות שונות:

ישנם אנשים שמרגישים תחושת עצב ויגון עצומה
         ... בעוד אחרים מרגישים תחושת הקלה בגלל שהסבל נגמר

ישנם אנשים שמעדיפים להיות לבד ולא לדבר
         ... בעוד אחרים רוצים להיות בקרבת בני משפחה ולדבר

ישנם אנשים שרוצים להשאר עם הגופה
         ... בעוד אחרים רוצים לצאת מהחדר

ייתכן ואתם מרגישים תחושות אחרות, כולן די שכיחות:

• גלים של עצב
• כעס על כך שהאדם נפטר והשאיר אתכם
• מתיחות מבפנים אשר מקשה עליכם לפגוש כל אדם מחוץ למשפחה הקרובה

הרגשות הללו והזכרונות של המוות יופיעו בתדירות נמוכה והולכת במשך החודשים הבאים.
עם זאת, זכרונות כואבים יימשכו באירועים מיוחדים בשנה - בימי הולדת, חגים ואירועים.